Vayedaber

Ktouboth

Daf 19b

משנה: 19b הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְהָאוֹנֵס אַרְבָּעָה. הַמְפַתֶּה נוֹתֵן בּוֹשֶׁת וּפְגָם וּקְנָס. מוֹסִיף עָלָיו הָאוֹנֵס שֶׁנּוֹתֵן אֶת הַצַּעַר וְהַמְפַתֶּה אֵינוֹ נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיַּד וְהַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא. הָאוֹנֵס שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ וְהַמְפַתֶּה אִם רָצָא לְהוֹצִיא מוֹצִיא.

Traduction

Le séducteur est passible pour 3 causes, et celui qui viole pour 4 causes. Le premier paie pour la honte, le dommage qu’il cause, et une amende (144)''Elle est de 50 sicles; ci-dessus, 1''; le second doit de plus un dédommagement pour la violence qui a causé une douleur. Or, c’est là une différence entre les deux, c’est que ce dernier cause de plus une douleur, non le séducteur. Aussi, celui qui viole devra payer l’amende de suite, mais le séducteur a le temps jusqu’à ce qu’il se sépare de cette femme. Celui qui a fait- violence boira désormais dans son verre flétri (145)Il ne pourra pas divorcer, tandis que le séducteur est libre de ne pas épouser la fille.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בושת ופגם. מפרש לקמן במתני':

האונס נותן את הצער. כדמפרש טעמא בגמרא אינו דומה נבעל' באונס לנבעלת ברצון:

האונס נותן מיד. לאביה אע''פ שכונסה:

והמפתה לכשיוציא. כלומר כשלא יכנוס שאם יכנוס אינו נותן קנס כדכתיב מהר ימהרנה ואם מאן ימאן כסף ישקול אבל גבי אונס כתיב ונתן חמשים כסף ולו תהיה לאשה:

האונס שותה בעציצו. בכלי מאוס שבחר בו כלומר על כרחו ישאנה:

הלכה: הַמְפַתֶּה נוֹתֵן שָׁלֹשׁ כול'. וּדְלֹא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פָּטַר אֶת הָאוֹנֵס מִן הַצַּעַר. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְחוֹתֵךְ יַבֶּלֶת חֲבֵירוֹ וְעָתִיד לְחַתְּכָהּ. לְמַה זֶה דוֹמֶה. לְקוֹצֵץ נְטִיעוֹת חֲבֵירוֹ וְעָתִיד לְחַתְּכָן. אָֽמְרוּ לוֹ. אֵינוֹ דוֹמָה נִבְעֶלֶת בְּאוֹנֵס לַנִּבְעֶלֶת בְּרָצוֹן. לֹא דוֹמָה נִבְעֶלֶת בְּאַשְׁפָּה לַנִּבְעֶלֶת בַּחוּפָּה. מַה מְקַייֵם רִבִּי שִׁמְעוֹן תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ. אָֽמְרֵי בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר בְשֶׁבָּא עָלֶיהָ עַל הַקּוֹצִים.

Traduction

L’avis de la Mishna ''de payer pour avoir causé une douleur'' est en désaccord avec R. Simon (146)Cf ci-après, (4, 1) ( 28c, fin), qui dispense d’un tel payement; car ce cas ressemble à celui qui couperait une verrue de son prochain, qu’il faudrait enlever plus tard, ou à celui qui moissonnerait les plants de son prochain, qu’il faudra également couper plus tard (de même, lorsqu’elle se mariera, la fille devra bien subir le contact de son mari). Subir une violence, lui fut-il répliqué, ne ressemble pas à une cohabitation volontaire, pas plus que l’on ne peut comparer un mariage accompli sur du fumier, au mariage accompli sous un dais. -Mais alors, comment R. Simon explique-t-il les mots ''parce qu’il l’a fait souffrir''? Selon lui, répondit-on au nom de R. Hisda, il s’agit du cas où la relation a eu lieu en se trouvant sur des chardons (d’eux vient la souffrance, non du contact marital).

Pnei Moshe non traduit

גמ' ודלא כרבי שמעון. אתיא מתני' דאונס נותן את הצער:

ועתיד לחתכה. בעצמו או לקצוץ נטיעותיו בעצמו דפטור זה וה''נ הרי סופה להצטער תחת בעלה:

מה מקיים ר''ש תחת אשר עינה. ומכאן ילפינן דנותן את הצער:

תיפתר. הקרא בשבא עליה על הקוצי' והיינו אשר עינה ולא צער דבעילה:

וְהַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא. אָמַר רַב חִסְדָּא. בְּשֶׁלֹּא רָצָה לְקַייֵם. אֲבָל אִם רָצָה לְקַייֵם אֵינוֹ נוֹתֵן כְּלוּם. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. כֶּסֶף יִשְׁקוֹל כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת. מַגּיד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן עָלָיו מוֹהַר. וְאֵין מוֹהַר אֶלָּא כְתוּבָּה. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מוֹהַר וּמַתָּן.

Traduction

Le séducteur, est-il dit, a le temps de payer jusqu’à ce qu’il se sépare de cette femme''. Toutefois, ajoute R. Hisda, c’est seulement dû lorsque de suite, il n’a pas l’intention de l’épouser; mais du moment qu’il consent à l’épouser, il n’a rien à payer. R. Ismaël a enseigné: le verset (Ex 22, 16) Il pèsera l’argent selon la dot des vierges indique que le séducteur est seulement tenu de fournir la somme à payer aux vierges, autrement dit le douaire (non une amende, s'il l’épouse). Ainsi, il est dit d’autre part (Gn 34, 12) exigez de moi une forte somme (en douaire) et beaucoup de présents.

Pnei Moshe non traduit

בשלא רצה לקיים. האי לכשיוציא דקאמר שלא רצה לכונסה כדפרישית במתני' דהא עדיין לאו אשתו היא ולא שייך לכשיוציא:

שהוא עושה אותן עליו מוהר. כלומר אם רצה לכונסה אינו משלם קנס אלא עושה אותן עליו מוהר וכותב לה כתובה כשאר הבתולות:

Ktouboth

Daf 20a

משנה: כֵּיצַד הוּא שׁוֹתֶה בַעֲצִיצוֹ. אֲפִילוּ הִיא חִיגֶּרֶת אֲפִילוּ הִיא סוֹמָה וִאֲפִילוּ הִיא מוּכַּת שְׁחִין. נִמְצָא בָהּ דְּבַר זִימָּה אוֹ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לָבוֹא בְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַייְמָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לוֹ.

Traduction

Le mari est tenu de boire à ce verre flétri, la femme fut-elle bancale, ou aveugle, ou atteinte de la lèpre; mais s’il trouve qu’après le mariage, elle s’est rendue coupable d’une relation illicite, ou si, sous d’autres rapports, elle n’est pas digne d’entrer dans la communauté d’Israël, il ne pourra plus la garder, comme il est dit en (Dt 22, 19): elle sera pour lui une femme, si elle est digne de lui appartenir comme telle.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מוכת שחין. מצורעת:

נמצא בה דבר זימה. אחר שכנסה:

רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. בְּנוֹת אֲנוּסָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. 20a פְּשִׁיטָא לִי בָאֲנוּסָה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּכְרִין. בִּמְפוּתָּה דְּלֵית לָהּ בְּנִין דִּכְרִין. אִין תֵּימַר תְּרֵיהוֹן צְרִיכָה לֵהּ. נִשְׁאוֹל. בְּנוֹת אֲנוּסָה וּבְנוֹת מְפוּתָּה מַהוּ שֶׁיְּהֵא לָהֶן בְּתְנַאי כְתוּבָּה. הֵן דִּצְרִיכָה לִי כְרַבָּנִין. הֵן דִפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. הָאוֹנֵס נוֹתֵן כְּתוּבַּת מְנָה.

Traduction

R. Eléazar demanda: est-ce que les filles d’une femme violée (laquelle n’a pas droit à la reprise du douaire, lors du décès du mari) ont droit à être nourries sur les biens laissés après décès du père? Il va sans dire qu’une femme violée (ne bénéficiant pas du douaire) ne tire pas parti de la considération des enfants mâles: de même, il va sans dire que, pour la femme séduite (qui a droit au douaire), ses filles devront être nourries sur les biens laissés par le père défunt. Pourquoi donc y a-t-il plutôt doute pour les enfants de celle qui a été violée que pour ceux de la femme séduite? Pourquoi ne pas émettre le doute au sujet des deux, et demander si les filles de l’une comme celles de l’autre ont droit à la nourriture sur les biens du défunt? -Non, la question n’est posée que d’après les rabbins (comme d’après eux, la 1re n’a pas de douaire, ses enfants n’ont-ils pas non plus droit à la nourriture, ou l’ont-ils)? tandis qu’il n’y a pas de doute selon R. Yossé b. R. Juda, puisqu’il a été enseigné qu’il déclare: celui qui a commis la violence doit payer à cette femme un douaire de 100 zouz, dont l’effet est réversible sur les enfants (la question posée selon l’avis des rabbins n’est pas résolue).

Pnei Moshe non traduit

בנות אנוסה מהו שיש להן בתנאי כתובתה. דהבנות ניזונות מתנאי כתובה כדתנן לקמן פ''ד בנן נוקבן די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבין בביתי ומיתזנן מנכסיי כו' ובנות אנוסה מהו שיהא להן מזונות ולמ''ד אין לה כתובה מיבעיא ליה כדלקמן:

פשיטא ליה באנוסה דלית לה בנין דיכרין. תקנת כתובת בנין דיכרין דתנן לקמן אינהון יהון ירתין כסף כתובתך וכו' וכיון דאנוסה לית לה כתובה פשיטא דלית לה תקנת בנין דכרין ובהא לא קא מיבעיא לן:

במפותה דאית לה בנן נוקבין גרסינן. כלומר במפות' ודאי לא קמיבעיא לן דהבנות ניזונות מתנאי כתובה דהא מפותה יש לה כתובה וכן תנאי כתובה וכדמפרש ואזיל אמאי מספקא ליה באנוסה טפי מבמפותה:

אין תימר תריהון צריכה לה נשאול בנות כו'. כלומר וכי תימא מאי חזית דאנוסה מיבעיא לך ובמפותה פשיטא לך ואמאי לא מספקא לך בתרווייהו והכי נשאול בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיש להן מזונות בתנאי כתובה:

הן דצריכה לי כרבנין. כלומר דעל זה משיב דלא היא דמאי דמספקא לן לרבנן הוא דפליגי אדרבי יוסי ברבי יהודה לקמיה וסבירא להו דאנוסה לית לה כתובה והילכך בתנאי כתובה הוא דקא מיבעיא לן מי נימא הואיל דכתובה לית לה תנאי כתובה נמי לית לה או דילמא שאני כתובה משום דטעמא מאי תיקנו רבנן כתובה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא אנוסה לא מצי מפיק לה אבל הבנות יש להן מזונות בתנאי כתובה:

הן דפשיטא לי כרבי יוסי ברבי יהודה דתני וכו'. כלומר לרבי יוסי בר''י פשיטא לן דיש להן בתנאי כתובה דהואיל וכתובה יש לה תנאי כתובה נמי אית לה והילכך במפותה נמי פשיטא לן דיש לה תנאי כתובה כמו דיש לה כתובה לכ''ע אלא בבנות אנוסה ולמזונות קא מיבעיא לן לרבנן ולא איפשיטא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source